תרפיה בתנועה – גישות מרכזיות

קיימות גישות רבות ומגוונות לאופן הטיפול של תרפיה בתנועה.

במאמר הנ"ל אציג את הגישות המרכזיות של תרפיה בתנועה:

תרפיה בתנועה לפי גישתה של טרודי שופ

טרודי שופ תרמה תרומה חשובה להתפתחות המקצוע. כרקדנית היא למדה את הגוף בדיוק כפי שאחרים למדו את המוח. כושר אבחנתה הדק אפשר לה לראות בפירוט את העיוותים והתכווצויות השרירים בגופותיהם של מטופליה. היא הבינה שאם תוכל לשנות את הגוף, יתרחש שינוי מקביל במוח.

חודרוב תלמידה של טרודי מספרת: "ללמוד עם טרודי פירושו להיות מוקסם מכל היבט של ההבעה האנושית. תלמידה החלו לנסות כל סוג של תנועה, כולל הדרך בה התנועעו חברים ובני משפחה. בחנו וניסינו את הליכתו ויציבתו של כל אחד מחברינו לכיתה. חיקנו את מה שראינו בתנועות גוף מוגזמות ותיארנו כיצד אנו מרגישים. חברי לכיתה הביאו לידיעתי , שלמרות שהליכתי היתה חלקה ומלאת חן, הם חשו מאולצים כשניסו לחקות אותה. הבנתי, שכשהלכתי נטה גופי להישען קמעא לאחור. התחושות המאולצות היו קשורות לסוג מסוים של פיצול גוף. הבנתי, שלמרות שאני נעה קדימה, אני שומרת על גישה דקה של הימנעות ונסיגה. זהו מתח מורכב לחיות איתו, ובכל זאת עשיתי זאת במשך שנים מבלי להיות מודעת לכך. כשטרודי ביקשה ממני להקצין את תנועתי ולהראות יותר ממה שחשתי, נוכחתי לדעת שאני מעוניינת לשמור על ריחוק מסוים ביני ובין האחרים. במספר החודשים הבאים נדהמתי להיווכח שאני הופכת להיות מודעת לזיכרונות ולרגשות שעלו בי בעקבות תנוחה זו. תחושה דקה של בדידות היתה שזורה בכל היבט של חיי.

כשניסית לעשות שינוי מכוון, כלומר ע"י גרימה לעצמי לעמוד בציר יותר אנכי, הרגשתי כאילו כולם קרובים מדי אלי. החלטתי לסגת לאחור, אל עמידתי המרוחקת והמוכרת יותר. אך המודעות משנה את הכל. כשהפכתי יותר ויותר מודעת לנטייתי להישען לאחור, התחלתי לחוות זאת בצורה רגשית כתנודות בין בושה ובוז. כשהתנוחה הגופנית קיבלה משמעות פסיכולוגית, יכולתי להרגיש בצורה ישירה את הרגשות. גופי לא היה צריך לשאת אותם. בהדרגה בדרך שנראתה טבעית, השתנתה הליכתי.

טרודי עבדה עבודה פרטנית עם אלה שהיו כה מנותקים, עד כי לא יכלו לתפקד בתוך קבוצה. היתה שם אשה אילמת שיכלה רק לצעוד, כך שהמפגשים כללו רק צעידה יחד בחדר, כמעט בכל יום. לאחר שמונה חודשים הפכה בהדרגה הצעידה למעין אינטראקציה קצבית ועליזה. לבסוף היתה האישה מסוגלת לדבר (שופ 1974).

טרודי הביאה מודעות לקונפליקטים הרגשיים שהיו מאוכסנים במערכת השרירים בגוף. כדי ליזום שינוי, היא הראתה שמימוש הפעולה, היא זו היוצרת את הקשר לחוויה הפנימית. ושזור בכל היה הקשר בין הגוף , הדמיון והרגשות.

מטרות של תרפיה בתנועה ע"פ טרודי שופ:

1. לזהות אצל כל אדם את החלקים המסוימים בגופו בהם לא נעשה שימוש או שנעשה בהם שימוש לא נכון, ולכוון את פעולותיו לתבניות תפקודיות.

2. לכונן את הקשר האינטראקטיבי המאחד בין מוח לגוף, בין פנטסיה למציאות.

3. להביא קונפליקט רגשי סובייקטיבי לצורה גופנית אובייקטיבית, כך שניתן יהיה לתפוס אותו ולהתמודד עימו בצורה בונה.

4. להשתמש בכל היבט של תנועה אשר יגדיל את יכולתו של הפרט להסתגל בצורה נאותה לסביבתו ולחוות את עצמו כאדם שלם ומתפקד.

לקריאה נוספת על טרודי שופ בוויקיפדיה בעברית

 תרפיה בתנועה לפי גישתה של מרי וויטהאוס

גישה נוספת היא של מרי ווייטהאוס הנחשבת לאחת החלוצות החשובות והמרכזיות בתחום של תרפיה בתנועה

היתה הראשונה שקישרה בין הבנה יסודית של מוח ותנועה ובין עקרונות פסיכולוגיית המעמקים של יונג.

מרי התעניינה בריקוד ככלי להבעה עצמית וליצירת תקשורת וסברה, כי קיימת חשיבות רבה למתן תשומת לב לסימבוליות ולפרשנות האישית שהאדם מעניק לתנועה.

תרומתה הגדולה ביותר של מרי להבנת תנועות הגוף כצורה של דמיון פעיל היתה, כנראה, יכולתה להבדיל בין החוויה של להניח לזה לקרות בניגוד ללעשות את זה.

חודורוב "כשהתחלתי ללמוד איתה בשנת 1962 עדין נטיתי לתנועה מכוונת, מסוגננת בחודשים המוקדמים של עבודתנו הייתי מתחילה לנוע, והיא היתה אומרת "לא!" 

זה קרה פעמים כה רבות, עד כי ביליתי את הזמן יותר בציפיה מאשר בתנועה. ואז התחלתי להבין בהדרגה שאני יכולה באמת לגרום למשהו שיקרה לא הייתי צריכה לעצב את התנועה בצורה מודעת. 

היתה לה צורה משלה ללמדתי שאני יכולה להקשיב לגופי, ומשהו יקרה, ואז דבר אחר יקרה.

"היה זה דומה לדרך בה עבדתי עם חלומות באנליזה שלי, שם אתה לוקח דימוי ומעניק לו תשומת לב וכשאתה עושה זאת הוא משתנה. ואז אתה מעניק לו תשומת לב רבה יותר ורואה מה מתפתח מתוכו. 

מרי לימדה אותי להקדיש תשומת לב לדימויים ולתחושות גופניות, ולנוע מתוכם. אתה מחכה לראות מה קורה, ואז אתה מוצא את עצמך בתוך סביבה פנימית שונה, היוצרת קשר עם כל מי או כל מה שמופיע".

היא כתבה: "גילוי מוקדם בכיתה או בעבודה פרטנית הוא , שכוח רצון ומאמץ מעכב תנועה. התאמצות וחריקת שיניים מעכבת בעד האדם לחוש את מהות התנועה… בין אם זה תרגיל מודרך ובין אם זו אימפרוביזציה חופשית, על התלמיד ללמוד להניח לזה לקרות, בניגוד ללעשות את זה… (בדומה להרחבות שבהם צריך להניח לזה לקרות ואי אפשר לעשות את זה.)

האגו לומד לאט להבחין מה רוצה לנוע… כדי לחוות את התנועה, צריך למצוא אותה בתוך הגוף, לא ללבוש אותה כמו שמלה או מעיל.

אחת הנשים תיארה חוויה זו "בפעם הראשונה בה חוויתי את הלהיות מונעת, ולא נעה, ישבתי בשקט על הרצפה בשיכול רגליים ובעיניים עצומות מרי אמרה שעלינו לעלות בצורה הפשוטה והישירה ביותר שאנו יכולים, ללא גווני יתר. חלפו שישה חודשים מאז התחלתי להשתתף בשיעוריה, ולא היתה לי כל שליטה על השרירים או יכולת טכנית, אבל קמתי בתנופה מושלמת אחת. מבחינה גופנית, אם הייתי מתבקשת לעשות זאת, לא הייתי מסוגלת לכך. זה הניע אותי, לא עשיתי דבר. הדבר הרשים אותי יותר משאוכל לתאר במבט לאחור נראה שהיתה זו תחילתה של הבנה חדשה את עצמאותם של דימויים פנימיים.

מרי עזרה לתלמידיה להבין את ההבדל בין תנועה המונעת ע"י האגו (אני נע) ובין תנועה הבאה מן הלא מודע אני מונע). היא דיברה על הקשיים היכולים לעלות כשחווייתו של הפרט היא מאוד חד צדדית. לדוגמא ישנם אנשים המנותקים מהלא מודע והם שמחים לעשות תרגילים מתוכננים ומובנים. "אני נע" זה כל מה שהם מכירים. בקצה השני, ישנם אלו החיים את חייהם בערפול בלתי מודע. אנשים אלה מסוגלים לאלתר, אך תנועותיהם נראות מעורפלות, בלתי מוחשיות בצורה מוזרה, כאילו אף אחד לא עושה אותם, כאילו הן קורות מעצמן. החוויה של להיות מונע היא כל מה שהם מכירים (ווייטהאוס 1958, עמ13-11). מרי הדגישה את הצורך לפתח את שתי הדרכים. היא הבינה שהתהליך היצירתי חייב לכלול הן את המודע והן את הלא מודע.

תרפיה בתנועה המבוסס על המחשבה הפסיכואנליטית

בתרפיה מסוג זה מעודד המטפל את אותה תנועה שקטה של המטופל תנועה בה עולים חומרים מהלא מודע והם אחרים מהחומרים המאורגנים הידועים מראש.

התנועה של המטופל יכולה להיות פונקציונלית – תפקודית

התנועה יכולה להיות סטריאוטיפית או מלומדת כמו הרקדניות בנינו היודעות סגנונות תנועה שונים.

התנועה יכולה להיות מנייריסטית ומלאה הגנות , ממש כמו דיבור מילולי.

אם נסתמך רק על דיאגנוסטיקה של פרופילים תנועתיים או על תנועת גוף מאורגנת ומלומדת לא נגיע לאותן חוויות עומק שבהם התנועה מחייה מחדש 

את חייו המוקדמים גם הפרה ורבאליים של המטופל, דבר אשר קורה בתוך האחדות הבסיסית המתאפשרת ברגרסיה.

לקריאה נוספת על מרי וויטהאוס בוויקיפדיה באנגלית

 

מאמרים נוספים

תרפיה בתנועה

תרפיה בתנועה

תרפיה בתנועה נולדה בארצות הברית כתוצאה משיתוף פעולה בין פסיכולוגים ופסיכיאטרים לבין אנשים מתחום הריקוד, שהבינו את הפוטניציאל הטיפולי הטמון בריקוד. ואמנם, הטיפול בתנועה מעוגן

לקרוא עוד

מיינדפולנס בתנועה תמות מרכזיות

יעילות הטיפול דרך מיינדפולנס בתנועה נבדקה במחקר אקדמי באוניברסיטת חיפה על ידי שליו שמעוני. במחקר נמצאו כמה תמות מרכזיות: תמה של מסוגלות וביטחון עצמי, תחושת

לקרוא עוד